תבע מחצית הזכויות במגרש הרשום ע"ש בתה של גרושתו, וזכה

לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית ואח'

בני זוג סיכמו בעל פה עם בתה של האישה מנישואיה הקודמים, שמגרש שרכשו בקיבוץ יירשם על שמה בנאמנות. כשפרץ בין בני הזוג סכסוך, התכחשו הנשים לזכויותיו בנכס. ביהמ"ש נחלץ לעזרת האיש.

בני זוג ניהלו את חייהם המשותפים בקיבוץ בו חברה האישה. בשנת 2010 נקרתה בדרכם הזדמנות כלכלית כשהקיבוץ הקצה מגרשים בהרחבה לבני הקיבוץ.

ואכן, בני הזוג רכשו מגרש בקיבוץ ממיטב כספם, ועליו תכננו לבנות את ביתם. מכיוון שעל פי תקנון הקיבוץ לא הייתה אפשרות שהמגרש יירשם על שם בני הזוג, כך לטענת הבעל, הם החליטו לרשום אותו על שם בתה של האישה מנישואים קודמים - גם היא חברת קיבוץ. הם סיכמו עמה כי כשהדבר יתאפשר עם השלמת הבניה - הבת תעביר חזרה את הזכויות לאמה ובעלה.

אלא שחיי בני הזוג לא התנהלו על מי מנוחות. בני הזוג הסתכסכו והחלו בהליכי גירושין. בינתיים, המגרש נותר רשום על שם הבת. הבעל, שלטענתו אשתו לשעבר ובתה מתכחשות לזכויותיו בנחלה, הגיש נגדן תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה בבאר שבע, שיצהיר עליו כבעל מחצית הזכויות במגרש.

האם ובתה טענו, שהמגרש נרכש עבור הבת כמתנה מתוך רצון להבטיח את עתידה. לטענתן, בניגוד לדברי התובע, לא הייתה כל מניעה לרשום את המגרש על שם התובע והנתבעת, אשתו לשעבר. ולכן, העובדה שלא נרשם על שמם, מעידה כאלף עדים על כוונת השניים להעניקו במתנה.

האישה הוסיפה, כי היא מוכנה לשלם לבעלה לשעבר את מחצית מהכספים ששולמו עבור המגרש, אך אינה מסכימה להעביר לו את הזכויות.

נאמנות בעל פה

לפי דברי השופט אלון גביזון, הוכח שלא רק שבני הזוג לשעבר הם שרכשו את המגרש מכספם, אלא שהם אלה שדאגו לכל ההיבטים התכנוניים והעיצוביים שלו. עדות הבת נמצאה על ידי השופט כתמוהה ולא עקבית, כאשר העלתה, בין היתר, שהבת כלל לא הייתה שותפה לתכנון הבית וגילתה אדישות וחוסר עניין לגביו.

לפי השופט, ההיגיון הישר מחייב שאדם שבונה את ביתו יהיה פעיל ולכל הפחות יתעניין בנכס במידה זו או אחרת.

השופט קבע, כי בין בני הזוג לשעבר לבין בתה של האישה נוצר הסכם נאמנות בעל פה, לפיו הבת תשמור על הבית בנאמנות, עד שניתן יהיה להעביר את הזכויות על שם אמה ובעלה דאז.

השופט ציין, כי במקרה זה, בו שררו יחסים קרובים בין הצדדים, אין מניעה שהסכם הנאמנות ייווצר בעל פה, גם אם מדובר בנכס מקרקעין.

משכך, פסק השופט כי התובע זכאי למחצית הזכויות במגרש, והורה על פירוק השיתוף בין התובע לבת במגרש, כאשר אין מניעה שאחד הצדדים ירכוש את זכויות האחר. הנתבעות חויבו בהוצאות של 20 אלף שקל.

לדברי עו"ד יעל פרידמן, העוסקת בדיני משפחה, ביהמ"ש החיל את איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון באופן הוגן וראוי. כך עבר ביהמ"ש משוכה נוספת במאבק בעניין 'העלמת' רכוש מסל הרכוש המשותף של בני הזוג, שבגינה הצד השני לא יכול היה לקבל את החלק המגיע לו ברכוש המשותף בעת פרידה.

"עם זאת, תמוהה בעייני העובדה שביהמ"ש נמנע מלפסוק כי חציו השני של המגרש שייך לאישה, בעוד שפסק כי המגרש הינו רכוש משותף של בני הזוג", מוסיפה עו"ד פרידמן.

• ב"כ התובע: עו"ד מאיר מקייס
• ב"כ הנתבעות: עו"ד כרמל מזוז

לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית ואח'

* המגיבה לא ייצגה בתיק.

למדור: דיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.